השער מהי פיברומיאלגיה מאמרים ותקצירים חיפוש מידע סיפורים אישיים ה- 12 במאי


מאמרים מתוך Fibromyalgia Health Letter


הקלה על כאבי ראש


יוגה - לשבור את מעגל המתח


חקור את הפיברו' שלך


אכילה נבונה יכולה להפחית את העייפות והכאב


העובדות שמאחורי 'תסמונת המעי הדולף'


סכנות דנטליות: השמרו מרקבון בשיניים הנגרם מיובש בפה


נמלים במכנסיים: תסמונת הרגליים חסרות המנוח


פחות דחק (stress) - הבנת הקשר מודעות-גוף-פיברו


גם גברים סובלים מפיברומיאלגיה


FAME 2000 - מומחים מדברים על פיברו'


שתי תרופות בפיתוח עבור FMS/CFS


פרגבלין: תרופה חדשה לפיברומיאלגיה באופק?


ערפל פיברו: לפזר את הערפל מסביב לתפקוד קוגניטיבי לקוי


אור הזרקורים על… פיברומיאלגיה של צעירים


השער --> מאמרים ותקצירים



מאמרים העוסקים בהיבטים שונים של תסמונת הפיברומיאלגיה


המאמרים שלהלן פורסמו במקור ב- 'Fibromyalgia Health Letter', דפי מידע דו-חודשיים המופצים ע"י האגודה למחלות פרקים בארה"ב.

לפרטים ולקבלת דפי המידע המקוריים אפשר לבקר באתר של Arthiritis Foundation

Fibromyalgia Health Letter



התרגומים לעברית של המאמרים אושרו כתואמים למקור ונכונים רפואית ע"י פרופ' דן בוסקילה, מומחה לרפואה פנימית וראומטולוגיה ומנהל היחידה הראומטולוגית בביה"ח סורוקה בבאר שבע.




הקלה על כאבי ראש
Copyright © 1999 Kim Gochenauer Putnam; all rights reserved
(גליון אוקטובר 99)


כמעט מחצית מהסובלים מפיברומיאלגיה סובלים גם מכאבי ראש תכופים, בדרך כלל מיגרנות או כאבי ראש הנובעים ממתח שרירי (tension headaches). כאבי ראש הינם נושא מורכב ועדיין לא הצליחו להניח את האצבע על הגורמים הפיזיולוגים שלהם. עם זאת כאבי ראש מקושרים בדרך כלל יחד עם אותם ליקויים הקשורים גם לפיברומיאלגיה: רמות נמוכות מהנורמה של סרוטונין, קולטנים עצביים היפראקטיביים והפרעה במערכת העצבים.

מיגרנות

מיגרנות הינן כאבי ראש הולמים המופיעים בצד אחד של הראש, המונעים פעילות נורמלית. כאבים אלו נמשכים בדרך כלל 72 שעות ומלווים לעיתים בבחילה, הקאות ורגישות-יתר לאור ולרעש. כאשר מתחילה מיגרנה הוורידים מצטמצמים ומפחיתים את זרימת הדם במוח. מאוחר יותר כלי הדם מתרחבים, מה שמותח אותם וגורם ליצירת הכאב.
גירוי של קולטני ה- N-methyl D aspartate) NMDA) - אותן מולקולות על תאי העצב המעבירות את אותות הכאב בעמוד השידרה - עלול אף הוא להביא לתופעת המיגרנה.
יש מומחים הסבורים כי גירוי מוגזם של קולטני ה- NMDA עלול לגרום אצל הסובלים ממיגרנות לסימפטומים דמויי פיברומיאלגיה, ובכך הם רומזים למעשה כי מיגרנה עשויה לנבא הופעת פיברומיאלגיה.

כאבי ראש הנובעים ממתח שרירי (tension headaches)

כאבי ראש הנובעים ממתח שרירי, הגורמים לכאב קבוע בצוואר ובראש, הם כואבים אולם אינם מתישים. החמרה מתמדת של הכאב בנקודות הרגישות בפיברומיאלגיה מגבירה התכווצויות שרירים ונוקשות בראש, בצוואר ובלסת וכל אלו עלולים להביא לכאב ראש הנובע ממתח שרירי כאמור.
ישנן מספר תסמונות הקשורות לפיברומיאלגיה עלולות לגרום לסוג כזה של כאב ראש: כאב פנים הנגרם ע"י חריגות ברקמה העוטפת את השרירים; דלקת פרקים בצוואר או בעמוד השידרה והפרעות במפרק ה- temporomandibular) TMJ).
כאבי ראש של מתח שרירי עלולים אף להגרם מתרופות אנטי-דכאוניות, כמויות יתר של משככי כאבים, מעייפות, מהפרעות בשינה, ממתח, מדיאטה ומווסת.


אפשרויות טיפול

במקרים של מיגרנות מתמידות הרופאים מנסים הגדלת כמויות התרופות עד להיעלמות הכאב. הטיפולים כוללים מגוון רחב של תרופות, כולל תרופות אפילפטיות, תערובות של משככי-כאבים להרגעת השרירים, תערובות משככות כאבים של ברביטורט (מלחים), קפאין וטריפטאנים. הטריפטאנים הם סוג חדש של תרופות העשויות למנוע מיגרנות על ידי חיקוי פעולות שונות של ההורמון הטבעי סרוטונין.
הגישה הטיפולית לכאבי ראש הנובעים ממתח אשר החוזרים ונשנים כוללת תערובות של משככי- כאבים להרגעת השרירים, תרופות אנטי-דכאוניות ותערובות משככות כאבים של ברביטורט וקפאין, או זריקות לצוואר ולנקודות המעוררות כאב.
רופאים רבים ממליצים על שימוש מיידי בטריפטאנים עם הופעת המיגרנה. מחקר בן שנה שנערך לא מכבר גילה כי מנה אחת של זולמיטריפטאן (Zomig) סיפקה הקלה בכאב. מחקרים אחרים הוכיחו כי סומאטריפטאן (Imitrex) וריזאטריפטאן (Maxalt) מפחיתים אף הם את עוצמת המיגרנות ואת תכיפותן. תרופות המשמשות לטיפול בכאבי-ראש חוזרים ונשנים עלולות לגרום לתופעות לוואי חמורות, ומידת יעילותן משתנה.
רק אתה והרופא שלך יכולים להחליט איזה טיפול מתאים לך.

איך למנוע כאבי-ראש

אם כאבי הראש נמשכים, קיים טיפול מונע הכולל חוסמי-בטא, טיפול תלת שלבי בתרופות אנטי-דכאוניות, חוסמי סידן ותרופות נגד אפילפסיה.

יחד עם זאת קיימות גם כמה אסטרטגיות לא תרופתיות למניעת כאבי-ראש:

1. נהל רישום יומי של פעילויות, תזונה, תרופות, זמני-שינה וסימפטומים של כאבי-ראש, על מנת לצמצם את גורמי כאב-הראש.
2. לטיפול במתח השרירים העזר בכרית-חימום או בקוביות-קרח לפני שכאב הראש מתחיל.
3. המנע מישיבה או עמידה באותה תנוחה לזמן ממשוך. עשה הפסקות תכופות מעבודתך במחשב.
4. שבץ בסדר היום שלך פעילות גופנית מתונה: תרגילי מתיחה עדינים, פיזיותרפיה, מסאג' ויוגה עשויים כולם לעזור.
5. במקרה שטיפול תרופתי או טיפול בתחליפי הורמונים חשודים כגורמים לכאבי-הראש, בדוק עם הרופא של אפשרות של הפסקת לקיחתן של תרופות אלו.
6. בדוק אמצעי ריפוי אלטרנטיביים כגון אקופונקטורה, ביו-פידבק, טכניקות הרפיה ולימוד טכניקות בניהול-מתחים.

מעוררי כאב ראש נפוצים
גורמים פיזיולוגיים:
דיאטה / צום
עייפות
נטייה תורשתית קדומה
שינויים הורמונליים
הרגלי שינה לא סדירים
תרופות
ווסת
מתח
גורמים סביבתיים:
גובה
חומרי ניקוי
תאורה
רעש
ריחות
בשמים
זיהום אויר
שינויים במזג האויר
גורמים תזונתיים:
תוספי מזון (אספרטים, ניטרטים צבעי מאכל צהובים, מונוסודיום גלוטמט (MSG), טיראמין)
אלכוהול (יין אדום, שמפנייה)
קפאין (קפה, תה, קולה)
מרבית סוגי הגבינות
פירות (אבוקדו, בננות, פרי-הדר, תאנים, צימוקים, שזיפים אדומים, אוכמניות)
מזון כבוש (מוחמץ)
בשר מעובד או מעושן, כבד
ירקות (פול, שעועית איטלקית ירוקה, אפונה, כרוב כבוש)
מזון המכיל שמרים של מבשלת שיכר, תמצית שמרים, תמציות חלבון מיובשות







יוגה - לשבור את מעגל המתח
Copyright © 1999 Krista Reese; all rights reserved
(גליון אוקטובר 99)


"עבור אנשים רבים הסובלים מפיברומיאלגיה, חלק גדול מהבעיות נגרמות כתוצאה מכך שהם דורשים מעצמם יותר ממה שהגוף מסוגל.
היוגה מלמדת אותך להקשיב לגופך ולהבין את מגבלותיו"

יונתן פאוסט, מנהל תכנית הלימודים בקריפאלו, מרכז ליוגה ולבריאות


המילה יוגה מעוררת בדרך כלל תמונות אסוציאציה של ילדי-פרחים הלועסים גרנולה וחסידים שרופים של איזה סוואמי (מורה דת הודי). למרות דיעות קדומות אלו, המצדדים טוענים כי תורת היוגה ההודית בת 5,000 השנים משפרת את הבריאות הגופנית והנפשית כאחד. יתרונות היוגה כוללים גמישות, הקלה בכאבים ושיפור ביכולת השינה, וניתן להתאימה לאנשים הסובלים מפיברומיאלגיה.

העקרון שמאחורי היוגה

מטרת היוגה היא לאחד את הגוף, המוח והנפש באמצעות שיטה מתואמת של תנוחות ונשימה מבוקרת. גיאורג פוירשטיין, מי שהקים את המרכז לחקר היוגה בימת קליפורניה, כתב כי "ביסוד כל צורות היוגה שולטת ההבנה כי האדם הוא יותר מאשר גוף פיזי וכי באמצעות שליטה ומשמעת ניתן לגלות מהו אותו 'יותר'".
למרות זאת במערב נתפסת היוגה לעיתים קרובות כסוג של תרגול ומדיטציה ואפילו כריפוי גופני. מרבית כיתות היוגה האמריקאיות, כדוגמת אלו אותן תמצא במרכז הקהילתי המקומי הקרוב לביתך, אינן מציגות כל קונפליקט בין יוגה לבין אמונות דתיות, ולו גם הנוקשות ביותר.

"אנחנו אפילו לא נוגעים בנושאים המיסטיים… אני סבורה רק שזה משהו שעשוי לעזור לך" אומרת פאט ויטמן מבורלינגטון, ויסקונסין, הטוענת שיוגה שיפרה בהרבה את מצבה כחולת פיברומיאלגיה.
בכל מקרה, "מורה אמיתי ליוגה לעולם לא ילחיץ אותך בשום נושא. יוגה הינה דרך להעשיר כל מסורת ממנה אתה בא" אומרת טרישה לאמב פוירשטיין מהמרכז לחקר היוגה.

מחקרים מראים על יתרונות בריאותיים

עד לאחרונה התיחסו מומחים מערביים רבים ליוגה בחשדנות. אולם מומחים רפואיים משנים בהדרגה את דעתם. אין הרבה מידע בכל הנוגע ליתרונות היוגה, ובמיוחד לא בכל הנוגע לשיפור בסימפטומים של פיברומיאלגיה, אולם מחקרים מראים שיוגה עשויה לשפר את מצב הבריאות הכללי ע"י הורדת לחץ הדם, הפחתת דיכאון, שיכוך כאבים, סיוע לרגיעה והגברת העירנות.
מחקרים קשרו גם בין יתרונות היוגה לשני מצבים מהם סובלים בדרך כלל חולי פיברומיאלגיה: דלקת פרקים ותסמונת תעלת שורש כף היד.
במחקר זעיר שנערך על דלקת פרקים של היד נמצא כי אלו שהשתתפו בתוכנית יוגה בת שמונה שבועות דיווחו על הקלה משמעותית בכאבים, ועל טווח תנועה גדול יותר של היד (The Journal of Rheumatology, Vol.21, no.12).
במחקר דומה שנערך בקרב אנשים הסובלים מתסמונת תעלת שורש כף היד דיווחו החוקרים על הקלה בכאב ועל שיפור ביכולת האחיזה בקרב קבוצת בקורת שהשתמשה בתרגילי יוגה לזרוע.
היום רופאים רבים ממליצים על יוגה לחולים הסובלים מכאבים כרוניים. "אם אתה סובל מפיברומיאלגיה, חשוב לקבל מתיחה טובה", אומר דון ל. גולגנברג, רופא, מנהל המחלקה הראומטולוגית בביה"ח ניוטון-וולסלי שבניוטון, מסצ'וסטס. "הוכח כי יוגה מקלה על כאבים לאנשים הסובלים מפיברומיאלגיה, מאחר ומחקרים הוכיחו כי אצל הסובלים מפיברומיאלגיה יש עיבוד לקוי של הורמונים הקשורים במתח".
אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה, אשר תרגלו יוגה במשך שנים, מדווחים על שיפור ניכר בבריאותם, מעבר לשינויים הקלים המדווחים בספרות המדעית. טאטה פיפין, מדריכת יוגה באגם ג'נבה, ויסקונסין, הסובלת מפיברומיאלגיה כבר כמה עשרות שנים, טוענת שהיוגה תרמה לשיפור ניכר במידת הגמישות שלה, ובזכותה היא אינה נזקקת עוד לכדורי שינה. וויטמן - אחת מתלמידותיה של פיפין - טוענת שהיוגה מסייעת לה להשאר ממוקדת וצלולה, ומפחיתה את ערפל הפיברו (fibro-fog) המופיע בדרך כלל בימים גרועים.

סוגי יוגה

קיימים הרבה מאוד סוגים של יוגה, אולם הסוגים הנפוצים ביותר בארה"ב באים מסגנון היוגה של ההינדו, הקרוי הטה (Hatha), סגנון זה מדגיש את השליטה על הגוף. בין הנגזרים מסגנון זה אנו מוצאים את הויניוגה (Viniyoga), המדגישה צרכים ויכולות אישיים; את הליינגר (lyengar), המדגיש מבנה ויישור; את הקריפאלו (Kripalu ), המדגיש נשימה, התרגעות ועבודה על פי מגבלות הגוף; את הקונדליני (Kundalini), העושה שימוש לא רק בתנוחות ובנשימה מבוקרת אלא גם בשירה ובמדיטציה; את האינטרגל (Integral), המדגיש את חשיבות המדיטציה על פני הצורה והסדר; ואת הסומטיק (Somatic), העושה שימוש בדמיון ובתנועות איטיות ביותר. מדריכי יוגה טוענים כי כל אחד מסגנונות אלו ניתן להתאמה אישית על פי צרכיו של חולה הפיברומיאלגיה.

אולם חלק מסגנונות היוגה לא יעזרו לאנשים הסובלים מפיברומיאלגיה. על חולי הפיברומיאלגיה להמנע מסגנונות קפדניים ונוקשים, כדוגמת האשטנגה (Ashtanga), המכונה לעיתים "יוגת כח" או "יוגה אירובית", כמו גם משיטות מאמצות המדגישות שמירה על תנוחות מושלמות ועל יצירת חום גוף. "אין פירושו של דבר שחולי פיברומיאלגיה אינם יכולים לעסוק ביוגה לעומקה", מסביר ריצ'ארד פאולדס, נשיא מרכז קריפאלו - מרכז היוגה הגדול ביותר במדינה, המצוי בלנוקס, מסצ'וסטס. " פירוש הדבר רק שעליך להתחיל על פי נקודת ההתחלה בה אתה מצוי".
בדומה לכל פעילות גופנית אחרת, אתה עלול לפגוע בעצמך אם לא תעשה את הדבר בצורה נכונה או אם תתאמץ מעבר למידה. המוטו עבור העוסקים ביוגה הוא: "הכרת הכאב פירושה מניעת כאב".






חקור את הפיברו' שלך
Copyright © 2000 Christi NcEachern; all rights reserved
(גליון אוקטובר 2000)
תרגום: אייל בלוך


אם אתה מתוסכל בשל המיעוט היחסי של אפשרויות הטיפול הקיימות לפיברומיאלגיה כיום, חשוב על זה: לפני שני עשורים, לרופאים ולחולים כאחד, לא היו כלל אפשרויות, כשדובר בהתמודדות עם המצב.
"בתקופה ההיא, לא היתה לנו כל הבנה באשר לדרך התפתחות המחלה" אומר ד"ר א. ג'ון ראסל, ראמטולוג מהמרכז למדעי הבריאות, באונ' טקסס, בסן-אנטוניו. "היום, 18 שנים של ניסויים קלינים, הובילו אותנו למודל לוגי לטיפול".
ניסויים קלינים הינם מחקרים המתוכננים לבחון דרכי טיפול חדשות, על-מנת לענות על שאלות הנוגעות לבעיה או מצב בריאותי.
לדוגמא, ד"ר ראסל מנהל ניסוי בתרופה מסוימת, אשר מצופה להוריד את רמות ה"חומר P" (substance P) בנוזל עמוד השדרה. ( חומר P הינו כימיקל אשר מעביר אותות של כאב אל המוח, ומצוי ברמות גבוהות מהנורמה אצל חולי פיברומיאלגיה) בנוסף, הוא בוחן עזרים שונים למיטה - האם הם יכולים לשפר את איכויות השינה אצל חולי פיברומיאלגיה.

על פי פרופ' דיאנה אנדרסון, נשיאת המכון הבינלאומי למחקר ראומטולוגי (Rheumatology Research International ) בדאלאס, טקסס, אחת הסיבות העיקריות להשתתפות אנשים במחקרים קלינים היא בכדי לעזור לעצמם, ולדור הבא של אנשים הסובלים מאותן בעיות רפואיות. בנוסף, ההשתתפות במחקר, נותנת הזדמנות למשתתף, להחשף לסוגי טיפול חדשניים, אשר אינם זמינים עדין לקהל הרחב.
לפני שאדם כלשהו מתקבל להשתתף במחקר קליני, הוא, בדרך כלל, עובר הערכה ומיון, אשר במהלכם המחקר מוסבר; לאחר מכן מתועדת ההסטוריה הרפואית, ומבוצעת בדיקה רפואית. בגמר תהליך המיון, יודע החוקר, בדרך כלל, האם המועמד אכן עומד בהגדרות המחקר.
"תהליך המיון הינו חשוב גם למטופל עצמו" מסבירה פרופ' אנדרסון, " התהליך בו מוסבר המחקר נקרא "הסכמה שבידיעה" (Informed Consent), כלומר, לימוד כל הפרטים הנוגעים למחקר."
ישנן מס' שאלות שתשובותיהן נחוצות למשתתפים במחקר, כגון: מה הבסיס המדעי למחקר? כיצד מתוכנן המחקר? מה מצופה ממנו (למשל- נסיעות, שמירה על דיאטה מסוימת, ויתור על תרופות כשלהן וכו') ?

אתר את המחקר
מציאת המחקר אשר עשוי לעזור לך עשוי לדרוש מעט "עבודת רגליים".
להלן מס' עצות מאת פרופ' אנדרסון וד"ר ראסל - איך למצוא את המחקרים:
1. בדוק עם המרכז הרפואי המקומי, או עם קבוצות תמיכה.
2. חפש מחקרים דרך האינטרנט (בקר באתר- www.centerwatch.com).
3. סרוק את העיתון. חוקרים לעיתים מגייסים משתתפים למחקרים קלינים
באמצעות העיתונים.
4. התקשר למכון המחקר, או בי"ח אוניבסיטאי הקרוב אליך.
5. דבר עם הרופא המטפל.

מספר נקודות חשובות למחשבה:

פרופ' אנדרסון אומרת, שלפני שמחקר כלשהו מתקבל, ומאושר לקבל מטופלים, הוא חייב לעבור בדיקה קפדנית של ועדת בחינה של מוסד מדעי, על מנת להוכיח שהינו בטוח ואתי. אולם, גם לאחר שאושר על-ידי הועדה, יכול להיות שאינו נכון וטוב בשבילך.
היה חשדן באם הינך חש שאתה "נדחף" למחקר שאינו נראה מתאים למצבך. בחלקם של המקרים, רופאים מקבלים תשלום על-פי מספר המטופלים המשתתפים במחקר.
בנוסף, וודא כי הינך עומד בהגדרות המחקר. האם מצבך, הוא אכן הנחקר? האם קיימות סיבות שמונעות השתתפותך? לדוגמא, אם הינך סובל מבעיות לב - האם לקיחת התרופה הנבדקת עלול להיות מסוכן לבריאותך? מחקרים תרופתיים לרוב דורשים הפסקה זמנית מלקיחת כל יתר התרופות. - האם זה מהווה בעיה מבחינתך?
לחולים רבים, שהשתתפו במחקרים, אולם לא ראו שיפור משמעותי בסימפטומים שלהם, עדיין, הנסיון היה שווה את המאמץ. "הלימוד והחינוך לגבי המחלה - במהלך ההסברים, המחקר עצמו והמעקב אחר השלמתו, הינו היתרון העיקרי של ההשתתפות במחקר, " מציין ד"ר ראסל, "רוב המטופלים מרוצים מאוד מהנסיון שנרכש".







אכילה נבונה יכולה להפחית את העייפות והכאב
Copyright © 2000 Bryan Powell; all rights reserved
(גליון אוקטובר 2000)
תרגום: אייל בלוך


האמונה בביטוי "אתה הוא מה שהנך אוכל" יכולה להיות בעייתית משהו. היא רומזת שאתה יכול לשלוט בבריאותך. אולם, מה אם אתה יכול לשלוט, לפחות במידה מסוימת, בסימפטומים של פיברומיאלגיה כגון תשישות, ואף כאב?

רבים מחולי הפיברומיאלגיה, ינסו דיאטות חדשות או שינויים בהרגלי האכילה שלהם במהלך חיפושיהם אחר משהו - כלשהו - בכדי לשלוט על הסימפטומים. לחלקם, זה אכן עובד.
מייגן מק'דונלד, 40, מחברת ספרי-ילדים, מסבסטופול, קליפורניה, נאבקת בפיברו. מזה 3 שנים. "הדבר היחיד שמצאתי, ואשר עוזר לי ביותר, ישירות ומיידית, הם שינויים בדיאטה שלי."
מק'דונלד חדלה מלצרוך סוכרים, פסטה ולחם. מוצרים, שלטענתה גורמים לרמות הסוכר בדמה לטפס ולצנוח במהירות. כמו כן, היא נמנעת מקמח, חיטה, קפה, אלכוהול וגבינה. במקומם, היא אוכלת בשר, דגים, שעועית, ירקות ירוקי-עלים, ברוקולי, ביצים, קינואה, דגנים שונים ושיבולת-שועל, וכמו כן תירס ושעורה - בכל התצורות.
שינויי תזונה אלו, והבולט מכולם המנעות מוחלטת מחיטה, הביאו לשינוי עצום, לדברי מק'דונלד. "אין לי יותר קשיון וכאבים בידיי. בנוסף, נעלמה הכבדות המופיעה בזרועי השמאלית. המנעות מפחממות פשוטות וסוכרים (אלו המצויים במאכלים מתוקים כגון עוגות ועוגיות ולא הסוכרים ה"טבעיים", המצויים בפירות וירקות) הביאה לצמצום הכאבים בברך ימין, ונראה שצמצמה את תדירות כאבי הראש והכאבים בלסת" היא מוסיפה.

דיאטת המנעות

למרות שהמנעות ממרכיבי מזון מסוימים סייעה למק'דונלד לשלוט בסימפטומים שלה, מומחים לפיברומיאלגיה ומומחי תזונה טוענים שאין דיאטה היכולה לרפא פיברומיאלגיה. בנוסף לכך, הם אף אומרים ש"דיאטות המנעות" קיצוניות לא רק שאינן יעילות, אלא אף עלולות להזיק ללב, לכליות ולעצמות.
בדרך-כלל, המרכיב החלבוני בדיאטות עתירות-חלבון ומופחתות סוכרים הפופולריות כיום, הוא המודגש ע"י אותם תומכי שיטה זו. ההשפעה המיידית ביותר בדיאטות אלו, לעומת זאת, באה מהמנעות מפחמימות "פשוטות" , מסבירה ד"ר פטרישה מקליי, ראומטולוגית, מאורלנדו פלורידה, המתמחה בפיברומיאלגיה.
פחמימות "פשוטות" (סוכרים), כגון אלו המצויים בתפו"א, אורז לבן ומרבית סוגי הפסטה, מומרים במהירות לסוכר, כאשר נאכלים. פרץ הסוכר, כתוצאה מאכילת פחמימות אלו, מצמצם את רמות האינסולין והסרוטונין - הורמון שמסייע לווסת את תגובת הגוף לכאב וללשינה, הנמצא ברמות נמוכות מהנורמה אצל חולי פיברומיאלגיה. צמצום קיצוני זה בהורמונים אלו, בהמשך, גורם ל"תשוקת סוכר" בגוף, ומעודד הישנות של פרצי הסוכר, וכן הלאה.
המנעות מפחמימות מזוקקות אלו יכול להוביל לשיפור באנרגיה, דפוסי שינה והרגשה כללית טובה יותר תוך ימים ספורים. אולם יש להזהר: דיאטות עתירות-חלבונים, הן לרוב עתירות גם בשומן רווי, אשר יכול להיות מסוכן לאנשים עם בעיות בריאות, מכיוון שהוא מוביל למעמסה נוספת על הכליות, אומרת קריסטין נאפייר, יועצת תזונה מקליבלנד, ומחברת הספר "Power Nutrition for Your Chronic Illness"(1998, Macmillan Publishing; $19.95).
המנעות משומן רווי הנה מומלצת גם כן, היות והיא טובה ללב. "אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, צריכים לאכול נכון על מנת להמנע ממחלות לב, בעיקר מכיוון שהם פחות פעילים ומכיוון שהתרופות הנלקחות על-ידם, מציבות אותם ברמת סיכון גבוהה יותר" אומרת נאפייר.
דיאטת "המנעות ממוצרי חלב" יכולה גם היא להיות דיאטת-המנעות מסוכנת. ד"ר מקליי אומרת שאנשים עם פיברומיאלגיה הינם בעלי סיכון גבוה יותר לחלות באוסטאופורוזיס, מכיוון שאינם פעילים גופנית (פעילות גופנית מחזקת את העצמות), ומכיוון הם מצויים תחת לחץ רב, המעלה גם הוא את רמת הסיכון.
על-כן, המנעות, או צמצום משמעותי, של מוצרי חלב, אשר מהווים מקור טוב לסידן, המינרל אשר מסייע למנוע אוסטאופורוזיס ואשר אחראי לחיזוק וחידוש מבנה העצמות, אינה מומלצת לחולי פיברומיאלגיה.

(לא הרבה) בשר ו(לא) תפו"א

במקום להמנע מקבוצות מזון שלמות, ממליצות ד"ר מקליי ונאפייר, על דיאטות 'שפויות', עשירות בפחמימות מורכבות וחלבונים ממקורות לא-בשריים, כגון שעועית לבנה ועדשים, וכמו כן מדגים ומוצרי חלב דלי-שומן.
שלא כמו חלבונים ממקורות צמחיים, חלבון מן החי מכיל חומצות אמינו-גופרתיות, אשר גורמות לבריחת סידן מן העצמות, ומגדילות את הסיכון לחלות באוסטאופורוזיס, מסבירה נאפייר. היא ממליצה על לפחות שתי ארוחות בשבוע המכילות חלבונים שאינם מן החי. פריטי מזון אפשריים כוללים צ'ילי עם שעועית לבנה, מרק שעועית, סלט עם שעועית שחורה וכן בוריטוס עם שעועית מטוגנת (refried beans) .
פחמימות מורכבות מצויות ברוב סוגי השעועית, דגנים, פירות וירקות, ונדרש זמן רב יותר לפרקם בגוף לסוכר זמין, מאשר את הפחמימות הפשוטות, מסבירה ד"ר מקליי.
על-מנת לקבל מגוון טוב של פירות וירקות בכל יום, מציעה נאפייר, ניתן לחלקם לפי צבעם. "החומרים מזינים מתחלקים לפי קבוצות צבע. כלל טוב הינו לאכול 3-5 צבעים שונים של פירות וירקות בכל יום". לדוגמא, לאכול תפוז במהלך ארוחת הבוקר, לאכול סלט חסה עם עגבניות וגזר מגורד, ואגס בצהריים, ולאכול סלט ברוקולי וכרובית בערב, ולקינוח אוכמניות.

לעצור את העמילן: טיפים לתזונה דלת פחמימות
ד"ר פטרישה מקליי, מביאה את העצות הבאות על מנת לצמצם את צריכת הפחמימות הפשוטות למינימום:
1. החליפו את השימוש בתפו"א לבנים, העתירים בעמילן, בתפו"א מתוקים (בטטות) או מחית אצטרובלים (acorn squash).
2. בחרו במוצרי דגנים בעלי תכולת סיבים של לפחות 4 גרם למנה, או בדגני-בוקר בעלי תכולת סיבים של לפחות 6 גרם למנה.
3. המנעו מלאכול פסטה - לרוב מכילה כמות קטנה של סיבים.
4. השתמשו באורז חום או אורז בר, ולא באורז לבן.
5. הכינו לחם ביתי מגרעיני פשתה או מסובין.

דרוש זמן, ותכנון מוקדם

כאשר משנים הרגלי אכילה, ודיאטות, התקדם לאט, על-מנת להגדיל את סיכוייך להצליח. "אתה חייב לתת לגופך זמן להתאים את עצמו", אומרת ד"ר מקליי. עשה שינוי אחד או שניים בשבוע, והשתמש בהגיון בריא. לדוגמא, מעבר חד מדגני-בוקר בעלי תכולת סיבים של 1 גר' למנה לדגני-בוקר בעלי תכולת סיבים של 9 גר' למנה, יכול להיות קשה מדי לקיבה, ולמערכת העיכול, במיוחד אם אתה סובל מתסמונת המעי הרגיז (irritable bowel syndrome), מצב אשר לרוב מקושר עם פיברומיאלגיה.
בנוסף לבחינה של מה אתה אוכל, ממליצה נאפייר לתת תשומת לב גם לאיך אתה אוכל. היא מציעה את הדרך הבאה: ארוחת בוקר צריכה להוות מקור טוב לחלבונים ולפחמימות מורכבות, ולפחות שליש מסך כל הקלוריות היומיות. שמור את ההכנה המאומצת והמשוכללת של הארוחות למועד מאוחר יותר ביום, אם הבקרים "מאתגרים פיזית". אפשר לאכול גם סנדוויץ' עם ריבה וחמאת בוטנים על לחם מלא וכוס חלב לארוחת בוקר, או אף לחמם את שאריות ארוחת הערב מאתמול. אכול חטיף במהלך הבוקר, ארוחת מלאה בצהריים, וארוחה קטנה יותר בערב. מק'דונלד מציינת שהיא חשה בשיפור נוסף כאשר היא אוכלת כל שעתיים או שלוש, גם אם מדובר בלא יותר מאשר חופן אגוזים, או מס' כפות גבינת קוטג'.
"אכול על מנת להביא את רמות האנרגיה למקסימום", אומרת נאפייר, "גופך נלחם בכאב, ונלחם כל היום, ולכך הוא זקוק לאנרגיה".

אזהרת מזון!
המנעו מאכילת נבטים!!
נבטים הינם תוספות מצוינות לסלט: אתה גאה בכך שהוספת ירק נוסף לסלט, ואכילתם היא "חסרת כאב" - הם כמעט נטולי טעם לחלוטין.
לעומת זאת, לטובה יהיה להמנע מאכילת נבטים לעת עתה. מדענים באונ' ג'ורג'יה ובמרכז למניעת מחלות (Center for Disease Control) באטלנטה מצאו קשר ישיר בין זרעי נבטים חיים, כגון אלפלפה, נצון וצנונית או נבטי-תלתן, להתפרצויות של זיהומי סלמונלה וכולי (E. Coli).
עד אשר תמצא דרך למנוע ביעילות את הזיהומים הנובעים מהנבטים, המדענים ממליצים לאלו הרוצים לצמצם את הסיכון לחלות במחלות הקשורות למזון, להמנע מלאכול נבטים חיים. עצה זאת חשובה במיוחד לאלו הנמצאים מראש בסיכון גבוה לסיבוכים ולזיהומים, כגון קשישים, ילדים ואנשים עם בעיות במערכת החיסונית.







העובדות שמאחורי 'תסמונת המעי הדולף'
Copyright © 2000 Mary Harvey Black; all rights reserved
(גליון פברואר 2000)


התאוריה שתסמונת 'המעי הדולף' תורמת להתפתחות פיברומיאלגיה הופיעה ברשת האינטרנט ובפירסומים על פיברומיאלגיה מזה שנים. כיום, התאוריה רחוקה מלהיות מקובלת באופן אוניברסלי, אבל מאחר ומחצית מחולי הפיברומיאלגיה מתלוננים על בעיות בקיבה ובמעיים, ישנם חוקרים שמתחילים לבחון את התיאוריה שמאחורי 'תסמונת המעי הדולף'.

לפי רוב הגירסאות של 'תסמונת המעי הדולף', חלק מחולי הפיברומיאלגיה סובלים מבעיה של חומרים זרים המחלחלים לתוך מחזור הדם דרך דפנות המעי הגס וגורמים למערכת החיסונית של הגוף לפעול בהילוך גבוה יותר בכדי שתוכל להלחם ברעלנים שדלפו.
התוצאה של התגובה החיסונית הזו היא כאב, תגובות אלרגיות, נפיחות במפרקים ובעיות נוספות.

אף שלב בתהליך שתואר למעלה לא הוכח, היה מוכח, ורוב המומחים לפיברומיאלגיה מבטלים את הרעיון ש'מעי דולף' יכול לגרום לפיברומיאלגיה . "קודם כל, אין לכך כל הוכחה מדעית", אומר דר' דון גולדנברג העוסק במחקר של תסמונת הפיברומיאלגיה ומנהל המחלקה הראומטולוגית של בית החולים ניוטון-ווסלי בניוטון, מסצ'וסטס.
בנוסף, דר' רוברט בנט, ראומטולוג וחוקר ידוע בתחום הפיברומיאלגיה, מהאוניברסיטה למדעי הבריאות של אורגון בפורטלנד, אומר: "אני לא מכיר כלל מחקרים מדעיים בנושא".

אף על פי כן, דר' דוד האלגוה, ראומטולוג מלוס אנג'לס, טוען שתהליך אוטואימיוני דומה לזה המיוחס לתסמונת המעי הדולף, יכול למעשה לשחק תפקיד בפיברומיאלגיה . דר' האלגוה מייחס את התגובה החיסונית לחיידק במעי הדק, לא לדליפת רעלנים.
במחקר שהציגו בכנס השנתי של הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה בנובמבר, דר' האלגוה ושני עמיתיו: דר' הנרי לין ודר' מארק פימנטל, נמצא שאנשים עם פיברומיאלגיה סובלים מצמיחת יתר של אוכלוסיית החיידקים במעי הדק.

דוקטור האלגוה אומר: "יש לנו הוכחות שאצל כ-90 אחוז מחולי הפיברומיאלגיה יש צמיחת יתר של חיידקים במעיים והם חווים מעין 'תסמונת המעי הדולף'. אני חושב שזה קשור לפיברומיאלגיה . אני לא בטוח שזו הסיבה לפיברומיאלגיה".

בדרך כלל, חיידקים נמצאים במעי הגס. לאחר העיכול, הגוף מסלק אותם ואת חלקיקי המזון מהמעי הקטן על ידי גל מחזורי של כיווץ השרירים. לעומת זאת, אומר דר' האלגוה, שהממצאים שלו מראים שאצל חולי פיברומיאלגיה לא קיים גל כזה . כתוצאה, הוא מסביר, החיידקים משגשגים במעי הדק הקטן, לשם הם אינם שייכים, ועלולים לגרום לתגובה של המערכת החיסונית של הגוף, כאשר הם באים במגע עם התאים החיסוניים הנמצאים ברקמת המעי הדק.

"כאשר אדם עם פיברומיאלגיה לוקח אנטיביוטיקה לטיפול בצמיחת היתר של אוכלוסיית החיידקים במעיים" אומר דר' האלגוה, "הרבה מהתסמינים של פיברומיאלגיה מוטבים, בכללם כאב, תשישות, דכאון וחרדה".

מלבד נטילת אנטיביוטיקה, דר' האלגוה מציע דרך נוספת לטיפול בגידול אוכלוסיית החיידקים במעיים לטווח הארוך, על ידי שינוי התפריט - צמצום או המנעות מפחמימות, שהן מקור המזון העיקרי של החיידקים. חומרי הפסולת המיוצרים על ידי החיידקים יכולים לגרום למגוון בעיות , החל מעצירות וכלה בשלשול. צמצום צריכת הפחמימות יכולה להקל על אי הנוחות במעיים".







סכנות דנטליות: השמרו מרקבון בשיניים הנגרם מיובש בפה
Copyright © 2000 Mary Anne Dunkin; all rights reserved
(גליון אפריל 2000)


אם אתה דומה להרבה אחרים הסובלים מפיברומיאלגיה, בטח כבר ביקרת אצל מספר רופאים לגבי הסימנים והסימפטומים המרובים של תסמונת זו. אך האם חשבת לקבוע תור גם לרופא שיניים?
אם לא, כנראה שכדאי לך. בנוסף לכאבי השרירים והתשישות, שהיית רוצה להתעלם מהם אך אין לך ברירה, ישנה לפחות בעיה אחת הקשורה לפיברומיאלגיה שאולי נעלמת מעיניך: יובש בפה.

מעריכים ש 10%-35% מחולי הפיברומיאלגיה סובלים מיובש בפה. אצל חלקם, הסיבה לכך היא תסמונת סיוגרן התוקפת במקביל ואשר בה תאים דלקתיים תוקפים את הבלוטות המייצרות לחות בגוף. אצל אחרים, הבעיה הינה תופעת לוואי של תרופות אשר משמשות להקלה על כאב, הפרעות שינה ותשישות.
למעשה, במחקר אשר הוצג עבור האגודה הבינלאומית למחקר ברפואת שיניים, בקרב אנשים אשר טופלו בתרופות נוגדות דכאון ונוגדות חרדה, קצב רקבון השיניים היה גבוה פי ארבע מאשר בקבוצת הבקורת, כאשר היובש בפה הוא שהיווה את שורש הבעיה.
"רוב האנשים פשוט לא מבינים איזה חשיבות גדולה יש לרוק" , אומרת פרופ' אתנה פאפס מאוניברסיטת טופט ועורכת המחקר. "ברוק ישנם לפחות 40 חלבונים ומינרלים אשר מגנים על הפה ומונעים זיהומים. אם תאבד אותם,תהיה התפרצות של חיידקים".
מאחר והיובש בפה יכול להתחיל באיטיות, אנשים רבים לא תופסים מיד שישנה בעיה - או, במקרה הגרוע, הם מנסים לשמור על הלחות בפיהם על ידי מציצת סוכריות או גומי לעיסה, שניהם יכולים להעלות את הסיכויים להתפתחות רקבון בשיניים, היא מוסיפה.
מאחר והמחקר של פרופ' פאפס הוא קטן יחסית - רק 32 משתתפים נטלו תרופות נוגדות דכאון או חרדה, לא היתה אפשרות להשוות את היובש בפה או את קצב רקבון השיניים בין תרופות שונות או קבוצות שונות של תרופות. פרופ' פאפס מניחה כי תרופות ממשפחת ה- SSRI , כמו פרוזאק (fluoxetine), פאקסיל (paroxetine) וזולופט (sertraline) הן בטוחות יותר לשימוש מנוגדי דכאון טריציקלים כמו אלטרול, /אלטרולט (amitriptyline), אדפין, סינקיואן (doxepin) ואבנטיל, פאמלור (nortriptyline). היא עומדת להתחיל מחקר חדש בן 1,000 משתתפים שיוכל לאשש או לסתור את השערתה.
בינתיים, פרופ' פאפס ממליצה לכל מי שנוטל נוגדי דכאון מכל סוג שהוא, להקפיד על תחזוקה מונעת הכוללת צחצוח שיניים, שימוש בחוט דנטלי, ביקור סדיר אצל רופא שיניים, לעיסת מסטיק וסוכריות ללא סוכר ושימוש בשטיפת פה המכילה פלואוריד - עדיף ללא אלכוהול העלול לייבש את הפה.

לכל אותם חולים המתחילים להרגיש רגישות יתר של השיניים - הסימן הראשון של בריחת מינרלים, או אלו שמרגישים את התחלתו של רקבון בשיניים, דרוש טיפול תוקפני יותר. טיפול כזה יכול לכלול שטיפת סידן זרחני (Caphasol) אשר אושרה לשימוש על ידי ה- FDA לאחרונה ובקרוב תמכר לכל קונה בארה"ב; שטיפות פלואוריד הדורשות מרשם; משחות שיניים מיוחדות, בהנחיית רופא, אשר מסייעות לחיזוק אמייל השן; ו- Salagen, תרופה הדורשת מרשם אשר מגבירה את ייצור הרוק בפה.







נמלים במכנסיים: תסמונת הרגליים חסרות המנוח (Restless Legs Syndrome)
Copyright © 2000 Beth Axtell; all rights reserved
(גליון יוני 2000)


יש לך תחושה שמשהו זוחל לך על הרגל, אתה לא יכול להירדם, אתה קם ומתהלך סביב החדר. בכל פעם שאתה מתארגן לקראת שינה או מנוחה ההרגשה המוזרה חוזרת ואתה מרגיש שאתה חייב להזיז את הרגליים.
אם התרחיש הזה נשמע לך מוכר, אולי אתה בין חולי פיברומיאלגיה הרבים אשר סובלים מרגליים חסרות מנוח (RLS - Restless Legs Syndrome), מצב שבו אתה חש שאתה חייב להניע את רגליך גם כאשר אתה ער.

לפי מחקר שנערך ב-1995 ע"י דר' מוחמד יונוס, ראומטולוג מהקולג' לרפואה שבאילנוי, פאוריה, 31% מתוך 135 נבדקים עם פיברומיאלגיה ענו על הקריטריונים של RLS, בהשוואה ל- 2% בקבוצת הביקורת.

מה זה בכלל RLS ?

לפי האגודה ל-RLS ,לתסמונת זו ארבעה אפיונים:
- תחושות מרגיזות ומעצבנות ברגלים שגורמת דחף בלתי נמנע לזוז.
- הסימפטומים בשיאם בזמן רגיעה והם מופחתים ע"י תנועת הגוף.
- הסימפטומים בשיאם בערב ובלילה, בייחוד כאשר שוכבים.
- תזוזות של אצבעות הרגלים, כפות הרגליים והגפיים בעת ישיבה או שכיבה בערב.


כיצד RLS קשור לפיברו?

התשובה לשאלה זו חמקמקה. פיברומיאלגיה ו- RLS שתיהן משפיעות על יכולתו של האדם להגיע למנוחה ולשנת לילה. הסיבות למצבים אלה אינן ידועות, אך יש חוקרים שחושבים שפיברומיאלגיה וחלק ממקרי RLS קשורים לצורה שמערכת העצבים מעבדת הורמונים וכימיקלים. הקשר בין מידת החומרה של RLS לבין פיברומיאלגיה יכול להיות קשור לתרופות אנטי דיכאוניות אשר ניתנות לעיתים קרובות לטיפול באנשים החולים בפיברומיאלגיה. בביקורת שנכתבה בירחון Sleep ב- 1999, פירסם ה- American Academy of Sleep medicine review שנרשמו מספר דוחות קליניים (שהם אנקדוטות , ולא מחקרים מדעיים של ממש) שטענו ש- RLS יכולה להיות מגורה על ידי תרופות נוגדות דיכאון או להתחיל בגללן.

דר' הרבי מולדובסקי, מומחה לבעיות שינה ב-Toronto Westren Hospital בקנדה, טוען שלא כל התרופות האנטי דיכאוניות משפיעות על השינה. אבל, הוא מציין, "התרופות החדשות שידועות כ -SSRI אשר ממריצות הפרשת סרוטונין , כמו לדוגמא: פרוזאק (fluoxetine) מגבירות חוסר שקט והפרעות שינה".

דר' יונוס אומר: "אמנם חלק מהתצפיות מעידות ששימוש בתרופות אנטי דיכאוניות יכול לגרום להחמרה של ה- RLS אך אין הוכחות בכתב שיכולות לאשר מסקנה זו".

מה הם הטיפולים האפשריים ?

יש כמה שינויים בסגנון החיים שיכולים להפחית את הסימפטומים של RLS ;
- לטפל בכל חוסר ויטמין או חוסר ברזל.
- להימנע מקפאין ואלכוהול.
- להימנע מתרופות מסוימות, הרופא שלכם יכול לעזור בכך.
- לאמץ תוכנית יעילה להרגלי שינה.
- לעסוק בפעילות גופנית מתונה באופן קבוע.
- ללכת, להתמתח, לקבל מסאג', קומפרס קר/חם או אמבטיות וטכניקות רגיעה.

יחד עם כל השיטות הללו, אולי תהיו זקוקים לטיפול תרופתי ע"מ להרגיע את הגירוי ברגליים. כרגע אין בארה"ב תרופה אשר אושרה ע"י ה-FDA המכוונת לצרכים של RLS. האקדמיה האמריקנית של הביקורת לתרופות שינה תיארה 4 דרגות עיקריות של תרופות לשימוש ב RLS .לנוחיותך הרשימה המצורפת בהמשך. בכדי למצוא את התרופה הכי מתאימה לך … הדרך היחידה היא דרך הניסוי והטעייה. בהצלחה!

תרופות לטיפול ב- [restless legs syndrome [RLS
Benzodiazepines
תרופות ממשפחה זו, המרגיעות את מערכת העצבים המרכזית, יעזרו לך להירדם, למרות שחלק מהתחושות והתנועות הקשורות ב- RLS ימשיכו בזמן שאתה ישן. התרופה השכיחה ביותר בקבוצה זו היא קלונקס (clonazepam).
Dopaminergic agents
תרופות אלו משפיעות על רמות הדופאמין (נוירוטרנסמיטור המשתחרר בבלוטת יותרת הכליה).
התרופה השכיחה ביותר בקבוצה זו היא סינמט (carbidopa/levdopa).
תרופות נוספות בקבוצה זו: פרילק ( bromocriptine), קוויפ (ropinirole), סיפרול (pramipexole), פרגוליד (pergolide).
Opioids
משככי כאבים אלו משמשים לטיפול בתסמינים חמורים של RLS. לדוגמא: קודאין (codeine), פרופוקסיפן (propoxyphene), אוקסיקודון (oxycodone), הידרוקודון (hydrocodone), מתדון (dolophine), טלווין/רפאזוצין (pentazocine).
Anticonvulsants
תרופות מקבוצה זו יכולות להפחית את התחושה המוזרה ברגליים ואת הדחף להניע אותן.
נוירונטין/גאבאפנטין (Gabapentin) הראה את התוצאות המבטיחות מתוך קבוצה זו לטיפול ב- RLS.
לקבוצה זו נוספה תרופה חדשה המיועדת גם לטיפול בפיברומיאלגיה – ליריקה (Pregabalin).







פחות דחק (stress) - הבנת הקשר מודעות-גוף-פיברו
Copyright © 2000 Miranda Hitti; all rights reserved
(גליון יוני 2000)


דחק יכול להוות בעיה רצינית עבור כל אחד מאיתנו. דחק קשור ישירות לכמה בעיות בריאות כגון: התקפי לב, נדודי שינה, כאבי בטן ומעי רגיז. האם דחק משפיע גם על פיברומיאלגיה? נראה שכן.

פרופ' אלן סלאוסבי, מנהלת את תכניות הכאב הכרוני ותסמונת התשישות הכרונית בבית חולים בית ישראל דקונס בבוסטון, טוענת שאנשים מגיבים למצבי דחק בתגובה הנקראת 'עימות או התעלמות' . תגובה זו מאותתת לגוף להתמודד עם הסכנה או לברוח ממנה.
בתגובת 'עימות או התעלמות' המוח פוקד על הגברת יצור הורמוני לחץ הכוללים קורטיזול ואדרנלין אשר מאיצים את קצב הלב, מאיטים את העיכול ומכווצים את שרירי הגוף.
תגובת אזעקה זו היתה מאד שימושית בימי קדם: היא עזרה לאדם הקדמון לנוס או להלחם בסכנות ואויבים. היום, לעומת זאת, דחק מופיע בצורה יותר מינורית - ישיבה בתוך מכונית בזמן פקק תנועה - במצב זה יופעל המנגנון ועלול לגרום להתגברות המתח ופיצוץ.

סלאוסבי טוענת שאנשים החולים בפיברומיאלגיה מתנסים כנראה ביותר חויות דחק בגלל ההתמודדות היומיומית שלהם עם כאב. היא מצביעה על כך שגם מחשבות יכולות לגרום לתגובת "עימות או התעלמות".
לדוגמא, דאגה הנובעת מכאב - "האם אני אוכל לקום מהמיטה הבוקר?" יכולה להפעיל תגובת שרשרת של מחשבות שליליות: "אם אני לא אקום, אני אפסיד יום שלם של עבודה. כבר החסרתי המון לאחרונה והבוס יכעס עלי, הוא יכול לפטר אותי ואז משפחתי תכעס עלי … " מחשבות כגון אלה גורמות לתגובה של דחק.

עם הזמן תגובת הדחק משפיעה על הגוף בצורה של בעיות הבריאות אשר הוזכרו קודם. יתרה מכך, דחק יכול לעכב את תהליך החלמה הטבעי של הגוף. לדוגמא, במחקר שנעשה לאחרונה על סטודנטים שסבלו מפציעות שטחיות בתקופת מבחני הגמר שלהם ושוב במשך חופשת הקיץ, הפצעים הגלידו ב 40% יותר לאט במשך תקופת המבחנים הלחוצה מאשר בתקופת החופשה.

קשר הקורטיזול

הקשר בין דחק ופיברומיאלגיה טמון כנראה בכך שהייצור של קורטיזול והורמוני לחץ אחרים אצל חולי פיברומיאלגיה אינו נורמלי.
קורטיזול משפיע על הרבה מערכות בגוף כולל הלב ועורקי הדם. הוא גם משפיע על צמיחה והתפתחות מערכת החיסון, הפרשת נוזלים וחילוף חומרים של המוח, מעיים ומערכת הרבייה.

קורטיזול תמיד קיים במינון נמוך בגוף וברמות גבוהות יותר בלילה מאשר ביום, אבל בתנאים של דחק הוא מיוצר בכמויות גדולות יותר. כמה מחקרים מדעיים מצאו שלאנשים הסובלים מפיברומיאלגיה יש רמות גבוהות יותר של קורטיזול בגוף במשך היום. אבל תגובת הקורטיזול קהה , כלומר: הם מייצרים פחות קורטיזול בתגובה לגירויי דחק מאשר בני אדם אחרים.
כאשר הגוף אינו מייצר מספיק קורטיזול, יכולים להתרחש סימפטומים כמו עייפות, חולשה, כאבי שרירים, בטן, מעי רגיז , חשיבה לא בהירה והפרעות בשינה ובמצבי רוח. (נשמע מאד כמו פיברומיאלגיה, לא?)

אך זה לא כ"כ פשוט. תגובת הדחק מורכבת וציר ה- pituitary-adernal (HPA) hypothalamic- אשר שולט על יצור הקורטיזול ומופעל ע"י המוח לא מובן לחלוטין. כתוצאה מכך, לא ברור עם איזה פגם בציר ה- HPA תורם לסימפטומים של פיברומיאלגיה, או אם התפקוד הרגיל של ציר ה- HPA שונה ע"י לחץ פסיכולוגי או פיזיולוגי על הגוף שנגרם מהפיברומיאלגיה.
לאור ההכרה במורכבות ציר ה- HPA, קבוצה של חוקרים בהנחייתה של דר' לסלי קראופורד, ראומטולוגית מאוניברסיטת מישיגן, אימצה לאחרונה גישה יותר גלובלית לבדיקת יצור הורמוני דחק באנשים עם פיברומיאלגיה. הם למדו את הפעילות הרגילה של ציר ה- HPA באנשים עם פיברומיאלגיה כאשר הם לא הגיבו למצבי דחק.

החוקרים הגיעו למסקנה שאף על פי שהתנודות היומיומיות של ספיגת קורטיזול באנשים הסובלים מפיברומיאלגיה היו דומים לאלו שאינם סובלים מהתסמונת, ציר ה- HPA של אנשים עם פיברומיאלגיה, הופעל בתדר יותר גבוה, ושינה את הדרך בה קורטיזול נוצר במהלך מצבי דחק.
המשמעות של ממצאים אלה אינה ברורה, אבל חוקרים טוענים שתגובות לא נורמליות למצבי דחק בפיברומיאלגיה מצדיקות מחקר נוסף.

שליטה על מצבי דחק

בזמן שמדענים לא הגיעו למסקנה למה ואיך דחק משפיע על פיברומיאלגיה, העובדות המדעיות מצביעות על כך בבהירות שבכל מקרה, דחק כן משפיע על פיברומיאלגיה. מסקנה זו היא מסקנה שאנשים הסובלים מפיברומיאלגיה מזמן הגיעו אליה לבדם ללא נתונים מדעיים, אבל לפעמים המחקר מאיר את העובדות הללו בעצמה הדרושה להמשך פעילות רצינית בנושא.

כמובן, ישנם מצבי דחק שאי אפשר להמנע מהם, ובלעדיהם, אנשים לעולם לא ישיגו את מטרותיהם. אך טיפול לא נכון במצבי דחק או המנעות מוחלטת מהתמודדות איתם לא יאפשרו לך להשיג את מטרותיך.







גם גברים סובלים מפיברומיאלגיה
Copyright © 2000 Kim Gochenauer; all rights reserved
(גליון אוגוסט 2000)


כאשר ג'ון בוסבי אובחן כחולה פיברומיאלגיה, הוא התחיל לחפש מידע על מצבו. "מצאתי הרבה מידע על תסמינים ופתרונות עבור נשים. לא יכולתי שלא לחשוב: מה איתי?" הוא אומר.

פחות מ- 20% מחולי הפיברומיאלגיה הם גברים. אמנם מעט מחקרים ממוקדים בגברים, אך מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת אילנוי שבפאוריה מצא שלגברים ולנשים עם פיברומיאלגיה יש תסמינים שונים.

במחקר השתתפו 536 חולי פיברומיאלגיה - 469 נשים ו- 67 גברים, קבוצת הביקורת כללה 36 אנשים בריאים. גברים, בהשוואה לנשים, דיווחו על פחות תסמינים כגון תשישות כללית ועייפות בבוקר, פחות נקודות רגישות (בממוצע נמצאו 13.6 נקודות רגישות אצל גברים לעומת 15.6 אצל נשים), הם נטו פחות לומר ש"הכל כואב" וסבלו פחות מתסמונת המעי הרגיז.

"התגובה המיידית היא להאשים את הורמוני המין בהבדל", אומר דר' מוחמד יונוס, אשר ערך את המחקר, "אך ההבדלים בין המינים אינם נקבעים על ידי הורמונים בלבד".

גורמים רבים נבחנים

לפי דבריו של דר' יונוס, על המחקר העתידי להתמקד בפעילותם של מגוון גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים ותרבותיים.

לדוגמא: קצב הסינתזה של הסרוטונין במוח האדם גבוה ב- 52% אצל גברים בריאים מאשר אצל נשים בריאות. סרוטונין הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור) אשר מסייע לוויסות תהליכים פיזיקליים כמו עיבוד כאב, מצב רוח, תיאבון, שינה ותפקוד קוגניטיבי. כאשר קצב הסינתזה שלו נמוך, רמת הסרוטונין יורדת וזה מפריע לתפקוד תקין. תופעה כזו יכולה להגרם על ידי גורמים ביולוגיים שאינם כוללים בהכרח את הורמוני המין.

בנוסף, מבחינה תרבותית ופסיכולוגית, גברים אמורים לשלוט ברוחם, כך שהם עלולים למעט בדיווחים על תסמינים של פיברומיאלגיה ולהמעיט מחומרתם.
"אין זה מקרה שאנו מבחינים בהבדלים בין המינים בפיברומיאלגיה, כמו גם בתסמונות דומות נוספות. נראה כי ישנם גורמים גנטיים, הקשורים למין האדם, אשר יוצרים אצלו נטייה מוקדמת לפתח רגישות מוגזמת לכאב". אומר פרופסור בראדלי, העוסק במחקר פיברומיאלגיה וכאב באוניברסיטת אלבמה אשר בבירמינגהם. "כדי להבין באמת את הסיבות לתסמונת, עלינו לבדוק גם נשים וגם גברים אשר פיתחו פיברומיאלגיה".







FAME 2000 - מומחים מדברים על פיברו
Copyright © 2000 Bethany Barber; all rights reserved
(גליון אוגוסט 2000)


מהי פיברומיאלגיה? מהם הגורמים לה? איך אפשר לטפל בה?
אלו השאלות שחברי ה- NFAC (National Fibromyalgia Awareness Campaign) הציגו למרצים בכנס שנערך ב- 19-21 במאי ונקרא FAME 2000 Fibromyalgia Awareness) Main Event).
אותן שאלות גרמו ל- 500 חולי פיברומיאלגיה ול- 200 אנשי מדעי הבריאות להשתתף בשלושת ימי הכנס בקליפורניה.
המרצים הציגו את התיאוריות האחרונות, מחקרים חדשים ורעיונות על הגורמים לפיברומיאלגיה, טיפולים והתמודדות עימה.

להלן כמה מילים על הנושאים המדוברים ביותר:

שיעור היסטוריה

כולם שמעו על טרשת נפוצה ועל לופוס, למרות שמספר החולים במחלות אלו נמוך בהשוואה למספר החולים בפיברומיאלגיה. ועדיין, פיברומיאלגיה נשארה תסמונת בלתי מוכרת, כך טוען דר רוברט בנט, מאוניברסיטת אורגון.
אולי משום שהפיברומיאלגיה "הוגדרה" על ידי הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה רק לפני כעשור, רופאים רבים לא לא האמינו שהיא קיימת (וישנם עדיין ספקנים…). דר' בנט, לעומת זאת, מעריך שהתסמונת היתה קיימת עוד בימי הביניים, למרות שהתיעוד הראשון הרשמי שלה (אז היא נקראה פיברוסיטיס) נעשה רק ב- 1904 בהרצאה על כאבי גב תחתון.
כיום, פיברומיאלגיה משמשת נושא למחקרים ומאמרים רבים. כמות המחקרים בספריות הרפואיות גדלה מאוד מאז שנות ה-60. בין 1965 ל- 1978, הוזכרה פיברומיאלגיה רק ב- 31 מאמרים. כיום, מתפרסמים מאות מאמרים על פיברומיאלגיה מדי שנה, אומר דר' בנט, ומציג לראייה 642 מאמרים מאז שנת 1996.

לחשוב בהתאם לגיל שלך

לא מצליח לזכור היכן הנחת את המפתחות? לא זוכרת מהו מספר תעודת הזהות שלך? אתם לא לבד. על פי דר' אניה קורזון פסיכיאטרית מבריטניה, ממצאים מוקדמים של מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת מישיגן מראים שהתפקוד הקוגניטיבי של חולי הפיברומיאלגיה זהה לזה של אנשים בריאים המבוגרים מהם ב- 20-30 שנים.
בהסתמך על זכרון בסיסי ומבחני אוצר מילים, השוו דר' דניס פארק ועמיתיו קבוצה של חולי פיברומיאלגיה בגיל ממוצע של 48 שנים עם קבוצת ביקורת של בני אותו גיל וקבוצה נוספת של בני 60-90.
תוצאות המחקר הראו מהירות עיבוד המידע של חולי הפיברומיאלגיה היתה נורמלית, אולם היה הבדל משמעותי בינם לקבוצת הביקורת במשימות הדורשות זכרון לטווח ארוך ומיומנויות של אוצר מילים.

ויכוח על פיברומיאלגיה ותרופות נרקוטיות

האם כדאי להשתמש בתרופות נרקוטיות לטיפול בפיברומיאלגיה? שאלה זו הציגו דר' בנט ודר' סילברמן, מנהל מרכז שיקום לחולי פיברומיאלגיה בלוס אנג'לס. שאלה זו עולה מפעם לפעם בין רופאים המטפלים בפיברומיאלגיה וגורמת למחלוקת.
לדברי דר' בנט, למרות שאינו מאמין שרוב חולי הפיברומיאלגיה זקוקים לתרופות נרקוטיות להקלה על כאביהם - רק 7.1% מהחולים נוטלים אותן - הוא מתנגד לאותם מומחים העומדים על דעתם שאין להשתמש בתרופות נרקוטיות לחולי פיברומיאלגיה.
דר' סילברמן לעומתו, טען כי הוא מצא ש"תרופות נרקוטיות מפריעות לתהליך השיקום". למעשה, ההשפעה המרגיעה ותופעות הלוואי עלולות לגרום שינויים באיזון העצמי ובתפקוד הקוגניטיבי. שני הרופאים הסכימו שתרופות נרקוטיות אינן הבחירה הראשונה של רופאים לטיפול בחולי פיברומיאלגיה, אולם זהו טיפול אפשרי למקרים הקשים ביותר.







שתי תרופות בפיתוח עבורFMS , CFS
Copyright © 2000 P.A. Bond; all rights reserved
(גליון יוני 2000)


2 תרופות לפיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית בשם Veldonaו- Ampligen נמצאות כרגע בפיתוח לצורך טיפול בחולי פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית (CFS). אין ודאות שה- FDA (food and drug administration) יאשר אותן, אך אם הן יקבלו אישור זה, אלו יהיו חדשות מרעישות.

עד היום שום יצרן לא הצליח להעביר תרופה ל CFS או לפיברומיאלגיה בדרך התלת-שלבית של תהליך האישור של ה- FDA . תרופות אשר מקבלות אישור עוברות תהליך של 4-10 שנים לפחות.
למרות שאין כרגע תרופות ספציפיות לפיברומיאלגיה ו- CFS אשר אושרו ע"י ה- FDA, רופאים בארה"ב מורשים לרשום מרשמים לתרופות עבור חולים אלו, אך ללא 'תווית' של אישור עי ה- FDA.

VELDONA

Armarillo Biosciences השלימה לאחרונה את השלב השני במבחן ה-FDA למינון נמוך של התרופה human interferon-alpha drug) Veldona), אשר נחקרה לצורך טיפול בקשיון הבוקר אשר מזוהה עם פיברומיאלגיה.

אינטרפרונים הינם חלבונים המיוצרים ע"י הגוף כדי להלחם בהתקפות ויראליות.
תרופות מסחריות של אינטרפרונים משכו תשומת לב לראשונה לפני 20 שנה כטיפול בסרטן. אינטרפרון אלפא הינו טיפול סטנדרטי מקובל כטיפול בצהבת B וצהבת C. הטיפול ניתן בזריקה ולאחר זמן מה ניתן במינון נמוך יותר בבליעה, הוכח אפקטיבי בצהבת ומחלות זהומיות אחרות. חוקרים טוענים שעדין לא לגמרי ידוע איך תרופות אלה פועלות ומדוע.

פרופ' איי ג'ון ראסל, ראומטולוג וחוקר פיברומיאלגיה באוניברסיטת Texas Health Sciences Center שבסן-אנטוניו, ערך את מחקרו של Armarillo Biosciences על ה-Veldona, מחקר בן- 4 חודשים, הכולל קבוצת ביקורת שקיבלה תרופת דמי.
המחקר כלל 89 אנשים עם פיברומיאלגיה ב- 4 ערים בארה"ב.

משתתפי המחקר הופרדו אקראית לשלוש קבוצות. קבוצה אחת קיבלה 3 מנות של veldona ליום. קבוצה אחרת קיבלה מנה אחת של Veldona ו- 2 מנות של תרופת דמי והקבוצה השלישית קיבלה רק תרופת דמי.
גם התרופה האמיתית וגם תרופת הדמי ניתנו בכמוסות אשר נראו זהות.

כותבי המחקר דיווחו שכל הקבוצות דיווחו על ירידה בקשיון הבוקר, אך השיפור הבולט ביותר היה אצל האנשים שנטלו veldona פעם ביום .

"אנו לא יכולים להסביר מדוע הטיפול של פעם ביום טוב יותר. ציפינו שהעלאת המינון תשפר את התוצאות" אומר דר. פיליפ ס. פוקס DDS מנתח שיניים ומנהל חקר ופיתוח ב- Armarillo Biosciences .

חוקרים חושבים ש- Veldona פועלת ע"י שינוי הדרך שבה מגיב הגוף לכאב. פוקס אומר "תיאוריה אחת על פיברומיאלגיה היא שקיים שוני בדרך בה אנשים מעבדים גירויי כאב. זה אפשרי שאנשים עם פיברומיאלגיה, בגלל הפיזיולוגיה שלהם, מרגישים כאב כתגובה לגירויים מסויימים אשר אנשים אחרים לא היו מגיבים להם. Veldona יכולה להשפיע ע"י ויסות של דרגות הנוירוטרנסמיטורים האחראים להעביר את הגירויים הללו".

פוקס אומר ששלב שני של ניסוי יהיה הכרחי בעיקר שכל המשתתפים נטלו תרופות אנטי דכאוניות. "אחת הבעיות שאנו נתקל בהם כאשר נמשיך הלאה היא השימוש של תרופות אלה (אנטי -דכאוניות) מכיוון שזה מסבך את ניתוח התוצאות בקבוצה שנטלה תרופת דמי.
אנו צריכים להיות מסוגלים להבדיל בין ההשפעות של Veldona יותר בבהירות" אומר פוקס. היצרן מתייעץ עם החוקרים לגבי אפשרויות מחקר כדי להשיג זאת.

בינתיים Veldona נמצאת בשלב השלישי של הניסויים לטיפול בתסמונת סיורגן, מחלה אוטאימיונית אשר גורמת יובש ברקמות גוף מסויימות, בעיקר בעיניים ובפה. חוקרים מצאו ש- Veldona עזרה לגירוי יצירת רוק והקלה על יובש במקומות אחרים בגוף. הכמוסה הנלקחת אורלית נמצאת בפיתוח לטיפול בזהומים הקשורים בצהבת B , צהבת C וזהומים ויראליים הקשורים בAIDS - .

AMPLIGEN

עוד אינטרפרון הנקרא Ampligen נמצא בשלב השלישי של ניסוי ל- CFS . כ- 230 איש, כולל קבוצת ביקורת, משתתפים במחקר אשר החוקרים מצפים לסיים בתחילת השנה הבאה.
Biopharma Hemisphers , היצרנים של Ampligen, בוחנים את התרופה גם לטיפול בצהבת B והפרעות הקשורות ב- AIDS .

Ampligen נבדק לראשונה כטיפול ל CFS בסוף שנות ה- 80. התוצאות הראשוניות אשר פרסמו ב- 1991 הצביעו על שיפורים דרמטיים באנשים החולים ב- CFS . המחקר בעל הפרופיל הגבוה של 92 משתתפים היה הניסוי הראשון של תרופה המיועדת לחולי CFS וסיפק בסיס לתאוריה ש- CFS יכולה להגרם מזהום וירלי או חריגות במערכת החיסון.

חוקרים חושבים ש- Ampligen עובדת ע"י אספקת כימיקל החסר או לקוי בהרבה אנשים עם CFS, אשר עוזר להסדיר את תגובת מערכת החיסון המאוחרת כאשר וירוס חודר לגוף. יש חוקרים החושבים שלאנשים עם CFS עלול להיות מעבר חיסוני פעיל יותר על המידה ונראה ש- Ampligen שומר על תגובת מערכת החיסון.
החוקרים אינם יודעים כיצד זה נעשה.

תופעות הלואי של Veldona ו- Ampligen לא מובנות לגמרי מכיון שתרופות אלה חדשות ונלקחו יחסית ע"י מעט אנשים.
במחקרים ראשוניים הקשורים ב-Ampligen, חוקרים דיווחו שכמה מהמשתתפים לקו בסימפטומים דמויי שפעת כגון חום וכאבי שרירים , אך היצרנים מצביעים על כך שתגובות אלו הן טיפוסיות ל- CFS ואולי נגרמו מהמחלה עצמה ולא בהכרח מהתרופות.

בקרוב

תרופה שלישית הנקראת Pregabalin נמצאת כרגע בשלב השלישי של המבחנים לטיפול בפיברומיאלגיה!!!

כיצד מאשרים תרופות ?
תרופה חייבת לעבור בהצלחה 3 מבחנים לפני שה- FDA יקבל את בקשתה לאישור.
שלב א' - מחקר קטן לבדוק את בטיחות התרופה בבני אדם.
שלב ב' - מחקר גדול יותר שבו ניתנת התרופה לבני אדם.
שלב ג' - מחקר גדול אף יותר שיקבע את היעילות ומינון אופטימלי דרך השוואה של התרופה החדשה לתרופת דמי.







Pregabalin: תרופה חדשה לפיברומיאלגיה באופק?
Copyright © 2000 Mary Anne Dunkin; all rights reserved
(גליון אוקטובר 2000)


כיום אין בשוק תרופה לטיפול בפיברומיאלגיה המאושרת ע"י המנהל למזון ותרופות (FDA). אך ישנן מספר תרופות הנמצאות בשלבים השונים של ניסויי ה- FDA לטיפול בכאבי הפיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית.
בנוסף לאמפליגן וה- Veldona, תרופה שלישית,Pregabalin , נמצאת בניסויים קליניים לטיפול בפיברומיאלגיה, אך מעט מאוד ידוע על תרופה זו.

Pregabalin הינה תרופה נסיונית שלא אושרה עדיין לטיפול, אך נבדקת עבור מספר מחלות, ביניהן פיברומיאלגיה. תוצאות הניסויים בתרופה לפיברומיאלגיה לא פורסמו ולכן המפעל המייצר אותה (Parke Davis) והחוקרים המעורבים בדבר ממעטים לצאת בהצהרות לגבי המחקרים או השימוש בתרופה.

לעומת זאת, נמצא כי Pregabalin מספקת הקלה לבעיה רפואית כואבת אחרת, נוירופתיה סכרתית, מצב הנובע כנראה משינויים עצביים הנגרמים ע"י רמות גלוקוז גבוהות. חוקרים מקווים שהתרופה תוכח כיעילה גם לכאבים הנובעים מפיברומיאלגיה.

הטיפול בכאב הנגרם מ נוירופתיה סכרתית מתבסס על משככי כאבים פשוטים, תרופות אנטי-דלקתיות לא סטרואידיות ונוגדי דכאון טריציקלים. אף אחת מהתרופות אינה משככת את הכאב לחלוטין או פועלת על כל החולים.
נשמע מוכר?

במחקרים נפרדים שהוצגו בקיץ זה במפגשים המדעיים השנתיים של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה, איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי ואיגוד הסכרת האמריקאי, Pregabalin, במינון יומי של 300 ו- 600 מ"ג הפחית לא רק את הכאב הקשור ב נוירופתיה סכרתית אלא גם הפחית את הכאב המפריע לשינה. באחד המחקרים, אנשים שנטלו Pregabalin חוו ירידה של 50% בכאב, יותר מכפליים בהשוואה לאלו שנטלו פלסבו. (לא נערך מחקר שהשווה את ה- Pregabalin למשככי כאב אחרים).

תופעות לוואי שנצפו במחקרים כללו סחרחורת, עייפות בשעות היום והקצנה.







ערפל פיברו: לפזר את הערפל מסביב לתפקוד קוגניטיבי לקוי
Copyright © 2000 Mary Anne Dunkin; all rights reserved
(גליון אוקטובר 2000)


מרי טרווברידג' מאיזור דנבר שוכחת לעיתים קרובת שמות - אפילו את שמותיהם של חברי משפחתה ומכרים קרובים. לפעמים, היא שוכחת את המילה הנכונה או נעצרת באמצע המשפט ואין לה מושג על מה היא דיברה.

נשמע מוכר? בשלב מסוים, כמעט כל אחד חווה מצבים כאלו, במיוחד כאשר מזדקנים. אך לאנשים כמו מרי הסובלת מפיברומיאלגיה, תקריות כאלו עלולות להתרחש בשלב מוקדם הרבה יותר בחיים ולהיות יומיומיות - לעיתים קרובות הן מתרחשות גם מספר פעמים במשך היום. תקריות אלו הן חלק ממה שאנשי הבריאות מכנים ליקויים בתפקוד קוגניטיבי וחולי פיברומיאלגיה קוראים להם בפשטות "ערפל-פיברו" (Fibro-Fog).

"המושג ערפל-פיברו מיוחס לקשיי הריכוז והזיכרון אשר חווים חולי פיברומיאלגיה", אומרת דר' לסלי קראופורד מאוניברסיטת מישיגן העוסקת בחקר הפיברומיאלגיה. "לא ברור בדיוק עד כמה התופעה הזו נפוצה, אך לפחות חצי מחולי הפיברומיאלגיה מתלוננים על בעיה של חשיבה בלתי בהירה".

"אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה מבינים אותך ועוזרים לך לסיים את המשפט", אומרת מרי. " אנשים אחרים פשוט מסתכלים עליך כאילו אתה טיפש. זה מביך".

עבור אנשים מסוימים, ההשפעה של ערפל הפיברו יכולה להיות קשה יותר מתסכול או מבוכה; היא עלולה להיות מסוכנת. "נהגתי בדרכי הביתה כשלפתע מצאתי את עצמי בעיר בלתי מוכרת. לא יכולתי להזכר איך הגעתי לשם או מדוע", נזכרת ג'ניפר קולבר ממיאמי. "לא הצלחתי להזכר אפילו אם עצרתי בשלטי עצור או ברמזורים".

סיבה ותוצאה

מומחים אשר עבדו עם חולי פיברומיאלגיה וחקרו אותם מציעים מספר הסברים אפשריים לבעיות זכרון כאלו. אחד ההסברים הפשוטים הוא שרוב הבעיות מסוג זה אינן קשורות כלל לזכרון אלא ליכולת לשים לב ולקלוט מה קורה מסביב.

"כאשר אתה סובל מכאב כרוני ועייפות, זה כאילו שק של מלט מונח על גבך, וקשה לך לשים לב לנעשה מסביבך" אומרת שריל ויינשטיין, פרופ' לנוירופסיכולוגיה מהמרכז הרפואי בית ישראל בבוסטון, המתמחה בבעיות זכרון. "מובן מאליו שהאנרגיה שלך מופנית למקום אחר, לכן כדי לעשות משהו אתה חייב שתהיה לך מודעות גבוהה במיוחד. ואם אין לך יכולת זו, אתה תפספס דברים כמובן".

פרופ' דניס פארק, פסיכולוגית מאוניברסיטת מישיגן העובדת עם דר' קראופורד, מציעה הסבר אפשרי נוסף. פארק, אשר חוקרת הזדקנות קוגניטיבית, חושדת שהבעיה טמונה בליקויים בקליפת המוח הקדמית.
קליפת המוח הקדמית אחראית, בין שאר תפקידיה, על תפקוד הזכרון לטווח קצר - היכולת לשלוף מידע שנלמד ולתפקד היטב במצבים הדורשים עיבוד מידע מורכב ומנוגד. במחקר שנערך לאחרונה, פארק מצאה שלחולי פיברומיאלגיה יש ליקויים בזכרון לטווח קצר בדומה לאנשים בריאים בעלי אותה השכלה, המבוגרים מהם ב- 20-30 שנים.

היעד הבא של פארק הוא להבין מדוע. כיום היא תרה אחר מימון להדמייה מוחית-תפקודית, שהיא סריקת מוחותיהם של אנשים, בעת שהם מבצעים מטלות זיכרון, על מנת לקבוע האם קליפת המוח הקדמית שלהם אכן עובדת קשה יותר במאמץ לבצע מטלות, או שאיננה פעילה.

מה לעשות?

תהיה הסיבה לערפל הפיברו אשר תהיה, רוב החוקרים מאמינים שזו בעיה הפיכה. "אני לא מתכוונת לטעון שלחולי פיברומיאלגיה יש נזק מוחי", אומרת פארק. " הבעיה עלולה להיות קשורה לכימיה של המוח, אשר, בעזרת התרופות המתאימות, יכולה להפתר. אני חושבת שבעתיד הקרוב תהיינה תרופות לטיפול בבעיה הזו".

גם אם בסופו של דבר, התרופות ישימו קץ לבעיה ויפזרו את ערפל הפיברו, ויינשטיין מציעה לעשות משהו כבר עכשיו כדי לעזור לעצמכם: אל תהיו קשים מדי עם עצמכם!
"הרבה אנשים מספרים לי שהיה להם זיכרון צילומי לפני שחלו בפיברומיאלגיה" היא אומרת, "אבל אני אומרת להם שזיכרון הוא לא כמו מצלמה. לאף אחד אין זיכרון מושלם, ההשוואה של הזיכרון שלך לאיך שתפסת אותו לפני שחלית רק גורמת לך להציב ציפיות גבוהות מדי".

ויינשטיין, המלמדת קורס הנקרא 'זכרון 101' במרכז הרפואי בית ישראל, מאמינה כי ליקויים בזכרון או בתשומת הלב יכולים להשתפר או לפחות להיות מפוצים ע"י יכולות אחרות, וזה יכול להגביר את היעילות ולחזק את הבטחון העצמי.
(ראה'טיפים לשמירה על הזכרון למטה).

עבור מרי, ההקלה הגדולה ביותר על בעיות הזכרון שלה, היא להפגש עם אחרים הסובלים מבעיות אלו.

ערפל פיברו: טיפים ששווה לזכור
למרות שאין כיום תרופה או פתרון מוחלט לערפל-פיברו, חוקרים וחולים מציעים טיפים פשוטים שיעזרו לך לשפר את יכולת הזכרון שלך:
· חזור על עצמך. חזור על דברים שוב ושוב לעצמך. החזרה תשמור את המחשבות טריות בתודעתך.

· רשום. לא משנה אם תרשום דברים ביומן, במחברת או בפתקים דביקים, אם אתה חושש שלא תזכור משהו, נייר ועפרון יכולים לסייע.

· מצא את הזמן הטוב ביותר. אם יש דבר מה שאתה צריך לעשות הדורש ריכוז וזכרון, כמו איזון ספרי חשבונות או בישול לפי מתכון, בחר את הזמן הטוב ביותר לעשות זאת. רבים מחולי הפיברומיאלגיה אומרים שהם מתפקדים טוב יותר בתחילת היום.

· קבל טיפול. דכאון, כאבים ובעיות שינה יכולים להשפיע על היכולת להתרכז ולזכור. טיפול בבעיות הרפואיות האלו יכול בעקיפין לשפר את הזכרון שלך.

· העסק את עצמך. קריאת ספר, צפייה בהצגה או פתירת תשבץ והרכבת פאזל יכולים להמריץ את המוח ואת הזכרון.

· השאר פעיל. פעילות פיזית מבוקרת יכולה להגביר את האנרגיה ולעזור להפיג את ערפל הפיברו. התייעץ עם הרופא שלך או עם פיזיותרפיסט לגבי תוכנית אימון שתתאים במיוחד לך.

· הסבר את עצמך. הסבר למשפחתך ולחבריך הקרובים על קשיי הזכרון שלך. בעיות זכרון עלולות להיות תוצאה של מתח. קצת הבנה מאלו שאתה אוהב יכולה לעזור.

· שמור על השקט. קולות רדיו מהחדר הסמוך, טלויזיה המתחרה על תשומת הלב שלך או שיחה שנשמעת ברקע, יכולים להסיח את דעתך מהמשימה שבידך. אם זה אפשרי, עבור למקום שקט וצמצם את ההפרעות בזמן שאתה מנסה להזכר בדברים.

· התנהל באיטיות. לפעמים, בעיות זכרון הן תוצאה של נסיון לעשות יותר מדי בפחות מדי זמן. חלק את המשימות שלך למטלות קטנות ואל תיקח על עצמך יותר ממה שאתה יכול בבת אחת. לחץ ועייפות יכולים רק להרע את המצב.







אור הזרקורים על… פיברומיאלגיה של צעירים
Copyright © 2000 Bethany Barber; all rights reserved
(גליון אוקטובר 2000)


בין שעורים באלגברה וביולוגיה, סטפני טקמטו לומדת גם על תרופות, טיפולים אלטרנטיביים ועל מגבלותיהם של ביטוחי בריאות. לפני שש שנים, טקמטו - אז בת 15 - אובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה של צעירים, תסמונת המקבילה לפיברומיאלגיה אצל מבוגרים. כיום, היא מספרת על הבעיות המורכבות העומדות בפני בני נוער החולים בתסמונת, באתר האינטרנט שלה.

מהי פיברומיאלגיה של צעירים?

דר' מוחמד יונוס ודר' אלפונס מאסי, מהאוניברסיטה של אילנוי שבפאוריה, טבעו לראשונה את המושג "פיברומיאלגיה של צעירים" וביססו את הקריטריונים לאבחנתה ב-1985, בפרסום מחקרם העוסק בשלושים ושלושה צעירים עם פיברומיאלגיה במגזין הרפואי "Arthritis and Rheumatism".

הקריטריונים לאבחנת פיברומיאלגיה (אצל ילדים עד גיל 17) כוללים כאב מפושט בשלושה או יותר מחלקי הגוף, הנמשכים שלושה חודשים ומעלה, בהעדר מצב או מחלה ראשונית היכולים להוות סיבה לכאב, כמו דלקת פרקים. כמו כן צריכות להמצא לפחות חמש נקודות רגישות וצריכים להתקיים שלושה סימפטומים, או יותר, מהרשימה:
· חרדה כרונית או מתח,
· תשישות,
· שינה לקויה,
· כאבי ראש כרוניים,
· תסמונת המעי הרגיז,
· תחושת נפיחות ברקמות הרכות,
· תחושת קהות,
· מתאם בין הכאב לפעילות הגופנית,
· מתאם בין הכאב לשינויי מזג האויר,
· מתאם בין הכאב למצבי חרדה או לחץ.

מי עלול לחלות בה?

המספר המדויק של ילדים עם פיברומיאלגיה של צעירים אינו ידוע, אף על פי כך, ממצאי מחקרים מראים שאחוז אחד עד שישה אחוזים מהילדים סובלים מפיברומיאלגיה. זהו שעור הדומה להערכות לגבי אחוז המבוגרים חולי הפיברומיאלגיה. למעשה, 28% מחולי הפיברומיאלגיה המבוגרים מדווחים שהם התחילו לפתח סימפטומים של התסמונת עוד בילדותם.

"המחלה עלולה לפרוץ בגיל צעיר - אפילו חמש או שש שנים, אך רוב הילדים עם פיברומיאלגיה של צעירים מאובחנים בגילאי 11-13" אומרת דר' לורה שנברג מהמחלקה הראומטולוגית באוניברסיטת דיוק בדורהם.

בדומה למקבילתה המבוגרת, פיברומיאלגיה של צעירים שכיחה יותר בקרב בנות מאשר אצל בנים, אך השכיחות היחסית של הילדים הסובלים מפיברומיאלגיה גבוהה מן השכיחות היחסית של גברים עם פיברומיאלגיה.

כיצד מטפלים בה?

"הטיפול בפיברומיאלגיה של צעירים דומה לטיפול בפיברומיאלגיה של מבוגרים, אך הרופאים רושמים בדרך כלל פחות תרופות לילדים" אומרת דר' שנברג. מינונים נמוכים של נוגדי דכאון טריציקליים, כמו אלטרולט, ניתנים לעיתים קרובות בשילוב עם טיפולים שאינם תרופתיים.

"התמדה בפעילותם של ילדים עם פיברומיאלגיה של צעירים בבית הספר תורמת לרווחתם המנטלית והפיזית" אומרת דר' שנברג. "בנוסף, על ילדים הסובלים מפיברומיאלגיה של צעירים ללמוד היגיינת שינה ומיומנויות להתמודדות עם כאב".

בקרב הילדים, כמו בקרב חולי פיברומיאלגיה מבוגרים, כ-30% חווים מצבי דכאון. במקרים אלו, נוגדי דכאון ממשפחת ה- SSRI (פרוזק,פקסיל) יכולים להועיל, לפי דבריה של דר' שנברג.

טיפולים אלטרנטיביים ומשלימים נפוצים בקרב ילדים אלו. טקמטו עצמה ניסתה הכל - מביופידבק ומסאג' ועד הידרותרפיה בנסיון להקל על כאב הפיברומיאלגיה.

האם היא עוברת?

אין שום טיפול מהיר המביא לריפוי מפיברומיאלגיה של צעירים, והיא אינה סתם נעלמת בגיל 18, אך התחזיות לגבי השתפרות של הסימפטומים או הפוגות בהם אופטימיות מהתחזיות לגבי פיברומיאלגיה במבוגרים.

דר' שנברג מאמינה שככל שהתסמונת מאובחנת ומטופלת מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי של ילדים עם פיברומיאלגיה של צעירים לשיפור במצבם. "יכול להיות שיפור בסימפטומים, אבל אני לא יודעת אם אפשר להחלים לגמרי מפיברומיאלגיה" היא אומרת.

רוצה לדעת עוד?
ניתן למצוא מידע נוסף על פיברומיאלגיה של צעירים באתר האינטרנט של סטפני טקמוטו:
Teen & Young Adult Guide to FMS












אני עושה את מירב המאמצים להביא בפניך מידע עדכני ומדויק מבחינה רפואית ועם זאת אני אינני רופאה ואינני עוסקת בתחום באופן מקצועי, לכן אין להסתמך על המידע המובא להלן או לראות בו המלצה או הכוונה לגבי טיפול כזה או אחר.בכל שאלה יש לפנות לרופא מומחה העוסק בפיברומיאלגיה.

השער | מהי פיברו | מאמרים ותקצירים | חיפוש מידע | סיפורים אישיים | ה-12 במאי

אתר זה הוקם במרץ 2000
כל הזכויות שמורות למיה גור © 2000-2016